שלום לכולם,
כאן נגה
זוכרים את התמונות האלו מהפוסט הקודם שלי?👆
אם אמרתם: כן, אלו התמונות של החתולות שלך, אז צדקתם.
התמונה הימנית זאת התמונה של סוזי והתמונה השמאלית זאת התמונה של בלה.
בלה!!🐈
בלה בת 6 והיא חתולה מאוד יפה ואלגנטית (שם החיבה של בלה הוא: "אצילה רוסיה").
בלה ביום יום:
בלה רבה עם הרבה חתולי רחוב אחרים, והיא כמעט ולא נכנסת הביתה (בגלל סוזי החתולה השניה שלי). בלה מגרגרת הרבה מאוד והיא חתולה טריקולורית מהממת!!!
דברים שבלה אוהבת:
בלה מאוד מאוד אוהבת לשחק עם לייזר, וגם לשחק רוב היום בחוץ, והיא מתה על טונה!!!
דברים שבלה לא אוהבת:
היא ממש לא אוהבת שחתולים אחרי חיים איתה או אוכלים לה מהאוכל, היא לא תמיד מרשה שילטפו אותה, והיא שונאת שמלטפים אותה בבטן או שמרימים אותה.
סוזי!!🐈
סוזי בת פחות משנה והיא חתולה מאוד משוגעת!!!
סוזי ביום יום:
סוזי רוב היום ישנה, או משחקת בחוץ גם בלי וגם עם ג'וקים. היא חתולה בשלושה צבעים: אפור, לבן ושחור.
דברים שסוזי אוהבת:
סוזי ממש אוהבת לאכול אוכל חתולים או טונה!!! 🍚🍥🍲🥞 (השם חיבה שלה הוא סופגנית פרווה).
וגם היא ממש ממש אוהבת לשחק בלייזר. היא ממש אוהבת שמלטפים אותה באופן כללי, וגם כמעט תמיד היא אוהבת שמרימים אותה.
דברים שסוזי לא אוהבת:
אין הרבה דברים שסוזי לא אוהבת, חוץ משני דברים: כשמושכים לה בזנב או כשמציקים לה.
והנה סיפור קצר על איך סוזי 🐈 הגיעה אליי:
חלק 1: קצת על סוזי
לפני פחות משנה, בסגר הראשון, הגיעה לבית שלי חתולה בת חודשיים.
היא הייתה מאוד חמודה. וכבר בלילה הראשון שלה בבית, התחלנו להתלבט איך לקרוא לה. בהתחלה, חשבנו לקרוא לה ציפי- כמו ציפור קטנה. אבל בסוף החלטנו שלא, והחלטנו לקרוא לה סוזי. בימים הראשונים שלה אצלינו, שמנו אותה בחדר שלי ושל אח שלי כמעט כל הזמן, כדי שהיא לא תיבהל מהמרחב של כל הבית. כשסוזי הייתה קטנטונת היא מאוד אהבה להיכנס למקומות קטנים כמו- מתחת לכריות של הספה או בתוך סל העיתונים.
ערב אחד אחרי שהלכתי לישון, סוזי נעלמה וההורים שלי לא מצאו אותה. הם חיפשו אותה בכל הבית ואפילו יצאו החוצה וחיפשו ברחובות, מתחת למכוניות, מתחת לפח הזבל ואפילו אצל השכנים, אבל לא מצאו. בסוף התברר שסוזי ישנה בשלווה על ערימת חולצות בארון הבגדים שבחדר השינה עם הדלת של הארון סגורה.
חלק 2: איך בלה הגיבה?
בהתחלה, בגלל שסוזי כמאת כל הזמן הייתה בחדר אז בלה לא ראתה אותה, והיא נורא התעניינה מה יש מאחורי הדלת הסגורה. אחרי כמה שבועות בפעם הראשונה הראנו לבלה את סוזי, בלה כמובן קצת נבהלה כי היא לא אוהבת שחתולים אחרים חייים איתה. אחרי כמה חודשים בלה וסוזי עדיין לא הסתדרו הן היו רבות ונגיד כשסוזי הייתה מגיעה אז בלה הייתה בורחת וגם הפוך, הן היו רבות כמעת כול פעם שהן היו נפגשות. אבל עכשיו אחרי עוד כמה חודשים הן עדיין רבות אבל אני יגיד שהן בשלום קר.
הסוף (לכרגע 😄).
הינה עוד כמה תמונות של סוזי ובלה:
בלה
סוזי
בלה
אם יש לכם עוד שאלות על החתולות שלי, תכתבו בתגובות.
אז זה סוף הפוסט, מקווה שנהנתם לקרוא.
נתראה בפוסט הבא😄
את כותבת כל כך יפה ומעניין!
חתולים זה החיים! שמחתי להכיר את החתולות שלך ופחות שמחתי לשמוע שבעיית חתולות שלא מסתדרות זו בעיה משותפת שאנחנו חולקות. אצלי הן רבות כשהן נפגשות, אבל אחר כך יכולות לישון בשלווה באותה מיטה. לכי תביני אותן. התמונות שהעלית מקסימות.
נגה, איזה פוסט מעניין על שתי חתולות אהובות. אהבתי את הסיפורים שסיפרת, ואת הדרך בה תיארת את האופי והתכונות שלהן, עם הרבה הומור, והמון חיבה. גם הכלבה שלנו הלכה לאיבוד, אפילו כמה פעמים. אבל אף פעם לא מצאנו אותה בתוך ערימת חולצות בארון הבגדים...